פרוייקט לדוגמא

הפקת תוכן

אתר המרשתת בערבית

הפקת תוכן

רקע כללי

אתר המרשתת של המשרד להגנת הסביבה הוקם בשפה העברית בשנת 2001.
כעבור תקופה קצרה החליטה העורכת הראשית של אתר המרשתת והפרסומים להקים אתר בערבית.
הוקם אתר בתבנית ראשונית ובסיסית של HTML ידני: צוות האינטרנט בחר נושאי מידע חשובים, הטקסטים נשלחו למתרגם מחוץ למשרד והמידע עלה לאתר בידי מתכנת מומחה לתבנית HTML, באמצעות חברה אשר סיפקה שירותי בניית אתרים, בין היתר בערבית.
משנת 2006 יש בצוות אתר המרשתת עובדת במשרה מלאה ליצירה ועדכון של האתר בשפה הערבית, במקביל לאתר בעברית והאתר באנגלית. 
צוות האינטרנט מועסק בידי חברות בתי תוכנה אבל העובדים נחשבים לכל עניין עובדי המשרד להגנת הסביבה, וכולל עורכת לכל שפה ומרכזת.

מה עשינו?

אתר המרשתת בערבית

מאז המעבר, אשר נמשך שנים אחדות, אל האתר הממשלתי האחוד’ האינטגרציה בין שלוש השפות של המידע טובה יותר. מרבית פריטי מידע הם "משפחה בת שלושה אחים".

  • השאיפה היא ליצור תוכן בערבית מלא ומקביל לתוכן בעברית. ככל שהדבר נתון בידי עורכת האתר בערבית, התוכן מלא ומורחב. מידע שאינו מתורגם לערבית הוא עניין של מדיניות ותקציב, מחוץ למסגרת השוטפת צוות אתר המרשתת.
  • מה יש בערבית?
    • כל המידע המוגדר "נושאים סביבתיים"
    • כל פרטי החדשות
    • כל המידע הכללי על המשרד, המחלקות והאגפים, דרכי התקשרות, מידע על חופש המידע ופניות הציבור
    • חקיקה: כל החוקים שעניינם הגנת הסביבה זוכים לדפי מידע מורחבים. הטקסטים עצמם אינם מתורגמים (בעבר תורגמו לערבית חוקי המדינה)
    • נהלים, מדיניות: נכתבים רק בעברית. אין תרגום לערבית. תוך חיפוש האיזון בין מגבלות כוח האדם וחשיבות המידע, מתפרסם המידע בעברית בלווית מידע מורחב בערבית
    • פרסומים: מרבית הפרסומים הם רק בעברית, אבל זוכים להסבר, לתיאור ולהרחבה בטקסט נלווה. בשנים האחרונות יש יוזמות מעטות של תרגום פרסום לערבית.
    • מכרזים, תמיכות: מתפרסם מידע בערבית על המהות, כל המידע המִנהלי. הטקסט של המכרזים ותמיכות בעברית בלבד. משרות "דרושים" מתפרסמות בערבית במלואן, על פי דרישת המשרד, בעקבות דרישה של משרד האוצר.
    • מסעות הסברה: בשנים האחרונות מסעות ההסברה מתקיימים גם בערבית.
    • שירותים, טפסים: הטקסט המסביר והמנהיר מופיע בערבית. כל הטפסים, ההנחיות, אתר התשלומים, אתר המכרזים: בעברית. 
       

מה היה האתגר?

  • לפרסם את כל המידע בערבית כמו בעברית
  • להוציא פרסומים מקצועיים בערבית
  • לאפשר פניות של הציבור בשפה הערבית: בטופס המקוון ובפנייה למוקד הפניות. מצריך, כמובן, יודעי ערבית המקבלים את המידע.
  • להטמיע במשרד את הגישה שהמידע צריך להיות מפורסם בערבית כמו בעברית
  • יש במשרד גישות שונות בעניין הצורך העקרוני לפרסם מידע בערבית

מה השגנו?

  • בין אנשי המקצוע במשרד גברה בשנים האחרונות המודעות לצורך לפרסם מידע בערבית ודואגים לפרסם גם מידע מורחב, "פרסום" בערבית. 
  • על פי תגובות, כולל הערות על טקסט שגוי, יש קוראים לא מעטים המעדיפים מידע בערבית. 
  • קהילות דוברות ערבית מחוץ לישראל קוראות את המידע המתפרסם באתר המשרד להגנת הסביבה.
  • יצרתי קבוצת דיוור לקוראי ערבית של אנשים יודעי ערבית ובעלי תפקידים שאינם דוברי ערב, בתפקידים המאפשרים לעורר את תשומת הלב למידע.

אילו לקחים הפקנו?

  • שירותים בערבית: מרבית דוברי הערבית מרגישים נוח יותר לקרוא מידע בערבית, לקרוא טפסים בערבית ולמלא מידע בערבית. 
  • הטענה הרווחת, כי "כל אחד צריך לדעת עברית", "אין בצוות המטפל דוברי ערבית", מעוררת בצרכן המידע תחושת פגיעה, חוסר כבוד.
  • העדר תקציב: מגבלות תקציב ועובדים אינם מאפשרים לבצע כל פעילות גם בערבית. 

 

חזרה לעמוד הנגשת שירותים לחברה הערבית

נכתב ע"י מיכל סלע, עורכת אתר המרשתת בערבית